תכירו את סבתא שלי מלכה. לביאה ולוחמת שגידלה לבד שני ילדים ותמכה גם באבא שלה. לכבוד יום האישה הבינלאומי אני רוצה לספר לכם/ן עליה.

התקופה היא שנות ה-40 של המאה הקודמת בריו דה ז'ניירו. סבתא שלי, ילידת ברזיל, בת למהגרים יהודים שהגיעו מפולין, נשארת לבד עם שני ילדים בני 5 ו-3 אחרי שבעלה – סבי עזב את הבית.

וכך, היא מצאה את עצמה מפרנסת יחידה הנאבקת על קיומה של משפחתה. סבתא שלי, שלמזלה, ניחנה בכישרון אדיר כאשת מכירות מופלאה פירנסה את שני ילדיה, אבי ודודי, בעבודה קשה ובמאמץ רב. מדי בוקר בשעה 6 היתה יוצאת מהבית ודופקת בדלתות של לקוחות פוטנציאליים ולקוחות ותיקים ומציעה להם את מרכולתה. בגדים, כלי מטבח, מצעים, שטיחים, תכשיטים ועוד. בקיצור הכל. כל דבר שניתן למכור ולהרוויח כסף.

שנים ארוכות עבדה בנחישות, בהתמדה ובחריצות. היא היתה פמיניסטית ובעלאבוסטה ובעשר אצבעותיה הצליחה לגדל לבד שני ילדים, בתקופה קשה ובתנאים כלכליים לא פשוטים.

מעבודתה הצליחה לרכוש לעצמה 3 דירות באיזורים נחמדים בריו. והכל לבד.

גאה בך מאוד סבתא אהובה שלי. את דוגמא ומופת עבורי לאשה חזקה, עצמאית ונחושה. כמה שאני מתגעגע אלייך…

היום יותר מתמיד, כשישראל שבויה בידי ממשלה קיצונית, חשוכה וחרדית חשוב לציין את יום אשה הבינלאומי ולהתחייב לשיוויון מלא בכל התחומים – ללא הבדל דת, גזע ומין.

הכותב הוא ראובן לדיאנסקי, סגן ראש העיר תל אביב וראש רשימת "חי – חילונים ירוקים"